פסק-דין בתיק ת"א 1550/03

רקע :

1.         מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים, כתוצאה מאירוע תקיפה/קטטה שאירע בפתח מועדון לילה, "ספינת השוטים" שמו.

התובע מס' 3, יליד 16/11/75 (להלן: "המנוח"), התובע מס' 4, יליד 13/07/75 (להלן: "מוראד"), והתובע מס' 5, יליד 1979 (להלן: "האני"), שלושה צעירים בהיותם בשנות העשרים לחייהם, הגיעו בתאריך 04/09/99, סמוך לשעה 01:30, אחר חצות, לפתח המועדון, שנמצא במתחם כפר הנופש אכזיב, בכוונה להיכנס למועדון. במקום התפתחה קטטה עם מאבטחים/סדרנים המועסקים ע"י המועדון, והתוצאה הייתה טראגית. המנוח נדקר וקיפח את חייו באותו אירוע, ואילו מוראד והאני נפגעו בגופם, אף הם מדקירות סכינים.

            התובעים מס' 1 ו-2, הינם הוריו ויורשיו של המנוח (בכל מקום שייאמר: "התובעים", הכוונה למנוח ולתובעים 4 ו-5).

2.         הנתבעים 2,1 ו-3 (להלן: "דני"; "אלכס" ו- "חיים", בהתאמה, בכל מקום שייאמר: "הנתבעים" הכוונה לנתבעים אלה) עבדו בעת הרלוונטית בתור מאבטחים/סדרנים במועדון. כפי שנבין בהמשך, הם גם מילאו תפקיד "סלקטורים" בפתח המועדון.

הנתבעים מס' 4, 5-1, היו בעת הרלוונטית, עפ"י הנטען בתביעה, הבעלים ו/או המנהל, ו/או המחזיק ו/או המפעיל ו/או האחראי על המועדון (הנתבע מס' 4 ייקרא להלן: "ששון").

הנתבעת מס' 6, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "סהר", או "המבטחת"), הייתה בעת הרלוונטית, עפ"י הנטען בתביעה, מבטחת הנתבעים 4 ו-5 בביטוח אחריות כלפי צד ג'.

הנתבעת מס' 7 הינה המועצה האזורית, שבתחום אחריותה ובתחום סמכויות הרישוי שלה, כנטען בתביעה, נמצא המועדון.

            הנתבעת מס' 8 הינה מדינת ישראל - משטרת ישראל.

3.         כמצוין בכותרת, התביעה נגד הנתבעים 7 ו-9 נמחקה.

התביעה נגד הנתבעת מס' 7 הוגשה בעילת רשלנות שהתבטאה, בין היתר, ברשלנותה בקיום סמכויותיה עפ"י חוק רישוי עסקים, ו/או פקודת המועצות המקומיות, ועוד. הרשלנות התבטאה, עפ"י הנטען, גם באי-הסדרה או פיקוח על המועדון, ועוד.

התביעה נגד הנתבעת 7 נמחקה לבקשת התובעת (ר' פרוטוקול דיון והחלטה מ-18/01/06).

            לנתבע מס' 9 (הוא הנתבע מס' 4 בתביעה שהוגשה ב-ת"א 4360/04), יוחסו מעשים ו/או מחדלים, כפי שיוחסו לנתבעים 3,2,1 ו-5, באופן כללי. כל שנטען כלפיו שהוא היה נוכח במועדון בזמנים הרלוונטיים לאירוע. כאמור, גם התביעה נגדו נמחקה בשלב מסוים.

טענות התובעים :

4.         בתאריך 04/09/99, סמוך לשעה 01:30 לאחר חצות, הגיעו התובעים למועדון בכוונה להיכנס ולבלות בו. אותה עת עמד דני בפתח המועדון ולא התיר לתובעים להיכנס בטענה שהמקום הינו מועדון לחברים בלבד. התובעים פנו שוב לדני וביקשו להיכנס, ועל רקע זה התפתחו בין הצדדים ריב ודברים. בשלב זה הצטרף אלכס לדני, פנה לתובעים והודיע להם "שלא מכניסים ערבים", קילל אותם, ותקף את מוראד בכך שהיכה בו בצווארו ודחף אותו. במקביל, דני תקף את המנוח ע"י כך שסטר לו ודחף אותו. חיים, שאף הוא נכח במקום, אף הוא הצטרף ותקף את שלושת התובעים.

5.         במהלך האירוע שהתפתח, האני נדקר בסכין בגבו; דני שלף סכין ודקר את המנוח מספר פעמים, וכתוצאה מכך המנוח קיפח את חייו. מוראד, שהתקרב למנוח, כדי להושיט לו עזרה, הותקף ע"י אלכס, אשר קפץ עליו, ודקר אותו בבטנו באמצעות סכין שהייתה בידו.

6.         התביעה נגד דני, אלכס וחיים, מבוססת על עוולת התקיפה; לחילופין רשלנות, ו/או הפרת חובה חקוקה, המוטלת עליהם, מכוח חוק העונשין, ו/או חוק יסוד: כב' האדם וחירותו, ו/או חוק לא תעמוד על דם רעך, ו/או חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.

7.         נטען בתביעה, כי הנתבעים 4 ו-5 אחראים למעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים בהיותם המעבידים, ו/או השולחים, אשר הרשו לנתבעים 2,1 ו-3, ו/או אישררו את מעשיהם ו/או מחדליהם.

            כן נטען כלפי הנתבעים 4 ו-5, כי התרשלו, לא פיקחו על עבודתם כיאות, ו/או הפרו חובות חקוקות, בכך שהעסיקו מאבטחים לא מורשים, חסרי הכשרה ושאינם מתאימים לתפקיד; כן הורו להם שלא להתיר כניסת ערבים למועדון, בניגוד להוראות חוק איסור האפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א - 2000 (להלן: "חוק איסור האפליה"); ומשנפגעו התובעים, לא נקטו הנתבעים 4 ו-5 באמצעים הנדרשים, ו/או הסבירים להושטת עזרה ולהזעקת משטרה וכוחות הצלה.